פוסט מורטם- מקץ פגישה

- מעניין אם הוא הבין מה קורה בנינו.
- מעניין, מה קורה בנינו באמת?
- העיקר שכעת כבר ניתן לחבק,
הרבה יותר קל לנו בין הידיים.
- נכון, אך לי לא נעשה קשה.
- תראי, בהתנצלויות אני מתחיל,
למה לא תתני לנו לשקוע קצת.
- הרי הנה, נתתי לחבק.

*

- הסברים שאני מציע לך, תנוח דעתך.
- דעתי אינה מונחת בסבר הפנים.
תן לי עוגיות סומסום,
תן לי קפה, מחוזק, עם משקעים,
תן לי משהו לנעוץ בו את שיניי,
תן לי משהו לחמם בו הידיים.

בסוף, הרי הרסת את הכל.

- באמת? כמה כיף לדעת,
שהיה מה להרוס.

*

- צריך להספיק לתשע ארבעים,
אז שב צמוד אליי,
אינני זקוקה להסברים,
אלא למשהו לחמם בו את הידיים.
תבין,
עכשיו, כמו אז,
הלילה זה אתה.